חורי(המנוח) ואח' נ' שרביט חברה לביטוח בע"מ

החלטה

להלן הצעת פשרה, אשר אין בה כדי לכבול את הצדדים או בית המשפט במידה ולא תתקבל.

הנחות היסוד:

תאריך לידת המנוחה: 6.12.1961.

תאריך תאונת הדרכים: 1.6.2011.

המנוחה הייתה בת 49.5 בעת התרחשותה של התאונה ופטירתה.

בני משפחה:

בעלה של המנוחה (התובע מס.2) באסם – יליד 29.12.1951

בנה של המנוחה (התובע מס. 3) פראס- יליד 31.10.1983

בנה של המנוחה (התובע מס.4) סאמר- יליד 7.6.1985 (חסוי)

בנה של המנוחה (התובע מס.5) תאאר- יליד 7.6.1985

בנה של המנוחה (התובע מס.6) ראאד- יליד 23.2.1994

השתכרות

המנוחה

במהלך תקופה של כשנה לפני התאונה עבדה המנוחה בחברת רנד כמטפלת במשך שעתיים ביום. על פי תלושי השכר שצורפו לכתב התביעה הכנסתה החודשית הממוצעת בחודשים שקדמו לתאונה הייתה של 843 ₪.

התובעים טוענים כי הייתה מתקדמת במקום עבודתה במיוחד נוכח העובדה כי הילדים גדלים. מנגד, הנתבעת טוענת כי מדובר במנוחה אשר כבר הייתה בסביבות גיל 50 וניתן ללמוד על יכולת ההשתכרות שלה ללא הנחות.

דומה בעיני כי יש לערוך את החישוב לפי הכנסה גדולה במעט אך לא באופן קיצוני כפי שטוענים התובעים. ילדי התובעת אכן הגיעו לבגרות או עמדו להגיע לבגרות עת התרחשה התאונה. אולם, אין לשכוח כי שנים מהילדים סובלים מנכויות ואף אחד חסוי. התובעים טוענים מחד לצורך בתמיכה בילדים אלו עד סוף ימיהם ומאידך טוענים כאן כי בגרותם מאפשרת יציאה רחבה יותר לעבודה.

לפיכך, מוצאת אני לנכון לערוך חישוב לפי הפסד הכנסה של המנוחה לפי 1,500 ₪ אשר ישקפו את עליית השכר הן בשל עדכוני שכר והן בשל סיכוי כי הייתה מוסיפה מעט שעות עבודה בתקופות שונות.

בעלה של המנוחה

התובעים טוענים כי התובע 2, הבעל, מר באסם, השתכר סך של 3,700 ₪ לחודש. הנתבעת טוענת לסך של 3,500 ₪. החישוב יערך לפי 3,600 ₪.